הקרב הראשון


לקריאת הפרק הראשון בסיפור על אזעקת הכוחות לחצו פה >>

קטעים מתוך הפייסבוק של גדוד 12 של גולני: "בירן מתאר: "הכוח של ברוך, שעלה לגבעות לחפות מקדימה, שבר צפונה, וזחל"ם החפ"ק נשאר זחל"ם יחיד במרכז. אז החלה ההסתערות האמיתית. כולם יורים מתוך מה שאפשר, ועדיין לא ראינו שום דבר. שדה העגבניות היה מאד גבוה, ופתאום, תוך כדי ההסתערות, התחילו לקום כמויות עצומות של סורים. השדה כולו היה חרוש בתלמים עמוקים, והיה קשה לעבור בו. הזחל"ם של חפ"ק המג"ד רץ קדימה,

דובי גזית, שחזר מהלימודים למלחמה, והיה על זחל"ם המג"ד, מתאר את הרגעים הלא פשוטים: "יענקל'ה התחיל להוביל את הכוח לבוקעתא, הטנק נתקע והמשכנו עם הזחל"מים. התפצלנו - שניים לדרום ושניים לדרום מזרח, והתחלנו להסתער, עד שחטפנו שני אר.פי.ג'י. יענקל'ה נפצע, וגם אנחנו. התגלגלנו החוצה מהזחל"ם. יענקל'ה הפצוע אמר: 'יש סורים בשדה, תמשיכו לירות'.   ......ובקשר אמיר המח"ט הודיע לבידרמן שהוא שולח חילוץ. חטפנו הפגזה נוראית, ובידרמן הספיק לירות בעוד סורי, עד שאחרי 20 דקות הגיעו נגמ"שי סיירת חטיבה 7 והוציאו אותנו החוצה".

להלן התאור מתוך "נערים בסיירת":

נגמ"שי הפלס"ר מגיעים בנסיעה מהירה מתוך הכפר בדיוק בשלב בו הסורים מסתערים על הכוח של גדוד 12 הפרוש לאורך הדרך היוצאת מזרחה מהכפר. הנגמ"שים 'רצים' אל  תוך הכוח הסורי שוברים את ההסתערות ויורים ודורסים את הסורים,  הנגמ"שים של יוסקה גרוף ועופר גן פוגעים בסורים המסתתרים במחפורות על הגבעה מזרחית לשדה הקטל.  לקראת סוף הקרב נפגע הנגמ"ש של יואב הרמתי . להלן התאור של אבי מנצור מתוך הספר "נערים בסיירת":

דבריו של נתן חברוני קצין החימוש של הפלוגה  המחלץ את שלמה מני, יואב הרמתי, סימון צ'יבוטרו  ואבי מנצור :

וכשיואב הרמתי מודיע על "נפגעתי" , אני שנמצא משמאלו בהסתערות, מבחין בפגיעה בנגמ"ש שלו ,מדרדר את הנגמ"ש שלי ברוורס תוך כדי ירי ופותח כבש במקביל לכבש של יואב. מדלג החוצה מתוך צריח המפקד יורד אל הנגמ"ש ומזהה צוות המום  קצין הרוג קצין שני פצוע  ונהג פצוע קשה . גורר אותם החוצה , פוקד על הלוחמים החיים להצטרף לנגמש שלי עוטף בעדינות את גופו של הנהג  סימון ציבוטרו הפצוע קשה ומחבר בקשירה חזקה את רגלו הקטועה לגופו וקדימה , החוצה , לתחנת איסוף הפצועים . כל הפלוגה גם היא בדרכה החוצה ואני עוצר לאסוף  עוד שני לוחמי גולני פצועים . אני ממהר עם הפצועים אל תחנת איסוף הפצועים ופוקד על הנהג "גז עד הסוף, דוושה על הרצפה " ואנחנו טסים עפים. תחושת דאגה משולבת בגאווה עצומה מציפה אותי

לקריאת הפרק השלישי אודות בין  הקרב הראשון לקרב השני לחצו פה >>

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.